פלסטיק ממקור מתחדש - פלסטיק VS מזון
|
|
|
בצד ימין, פולימרים מתכלים, רובם מיוצרים ממקורות מתחדשים אך לא כולם. צד שמאל, פולימרים ממקור מתחדש שאינם מתכלים.
שימו לב שהצריכה של אלו , גדולה יותר מצריכת המתכלים.
אז למה לעזאזל התעשייה העולמית מתעקשת לעשות שימוש גובר במקורות מתחדשים לייצור פלסטיק ואיך כל זה משפיע על ייצור מזון ומחירו ?
שינוי האקלים ובעיית פסולת הפלסטיק גורמים לאנושות לחשוב אחרת על המקורות מהם מיוצרים האנרגיה, המזון ומוצרים שלנו. מקורות מתחדשים לייצור אנרגיה עדיפים על אנרגיה ממקורות פוסיליים.
|
|
עדיף לעשות שימוש בקומפוסט לדישון קרקע על פני דשן כימי (המופק גם ממקורות אזילים)
ובאותו אופן, עדיף לייצר מוצרים ממקורות מתחדשים ולא ממקורות אזילים ופוסליים .
צמח מקבע פחמן דו חמצני לסוכר בתהליך הנקרא פוטוסינטזה. לפחמן הזה יכולת להפוך למוצר
מוצר המיוצר מפלסטיק ממקור מתחדשיכול להיות ממוחזר (מכנית או כימית), להגיע לטיפול ביולוגי (קומפוסטציה או עיכול אנארובי) או להזין אותנו באנרגיה בתהליך של השבה אנרגתית.
ברגע שהמוצר שלנו מיוצר מצמחים, הפחמן האגור בו, גם אם ישוחרר חזרה לאטמוספירה, יסוחרר באותו מעגל פחמני. במילים אחרות, לא יתווסף פחמן נוסף לאטמוספירה – הגורם המרכזי לשינוי האקלים.
מובן שיש יותר מסיבה אחת "לרדת" ממקורות אזילים ופוסיליים - עולם מכור לנפט הוא עולם רע.
|
מודיפלסט ! המומחים לביופלסטיק
|
|
כאן נכנס נושא המזון מול פלסטיק והחשש ההגיוני , שמעבר למקורות מתחדשים יביא עימו לחץ על מקורות המזון , מחסור מזון בעיקר לאוכלוסיות החלשות ועלית מחירים.
טוב, שורה תחתונה, זה לא קורה...
אין תחרות בין ביו-פלסטיק למזון.
אך הדיון חשוב והוא מביא אותנו למסקנות מעניינות, שאת חלקן אתם וודאי מכירים
בתמונה הבאה, נוכל לראות את התפלגות צריכת השטחים החקלאים העולמית וייצור ביופלסטיק:
|
|
 |
|
ניתן לראות בבירור כי השטח המיועד לגידולים עבור ביופלסטיק, מהווה כ 2 מאיות האחוז מכלל השטח החקלאי העולמי. שארו בנפשכם כמה מקום היה מתפנה לצורך גידולים לתעשייה כגון ביופלסטיק לו היינו מצמצמים את צריכת החלבון מן החי אפילו באחוז אחד. שטחי המרעה היו מצומצמים , שטחי הגידולים עבור בע"ח היו מצומצמים וכו'.
מה שמוביל אותי לשתי נקודות/דוגמאות נוספות .
|
|
נתחיל בתירס אמריקאי המשמש לייצור PLA.
ארה"ב היא יצרנית התירס הגדולה בעולם.
למי שלא צפה, מומלץ הסרט הוותיק king korn:
לידיעת הקוראים.... רב רובו של גידול התירס בארה"ב אינו מיועד למאכל אדם . כ 30% הולך לייצור אנרגיה, עוד 30% למאכל בהמות, מעל 10% הולך לתעשיית המזון (סוג של זבל מתועש...)
|
|
כעת לקנה סוכר ברזילאי המשמש לייצור Green PE – ביו-פוליאתילן
ברזיל היא היצרנית הגדולה בעולם של קנה סוכר.
בניגוד אלינו, הברזילאים (מדינה מתפתחת, כן...) נוסעים במכוניות באמצעות ביו-אתאנול (מקנה סוכר) כבר משנות השבעים. החל מ 2003 יש להם מנוע היברידי שיכול לנסוע על ביו-אתאנול או על בנזין, לבחירתם. רב המכוניות הפרטיות הן כאלה. קנה סוכר הוא מקור אנרגטי יעיל יותר משמעותית מתירס.
ייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים בברזיל ב 2018 – כ 80% (בעיקר הידרו).
אז עכשיו חברים, בואו נגיד לברזיל מה לעשות עם קנה הסוכר שלה...
במקום אנרגיה ופלסטיק שיחזרו להפיק סוכר לבן מזיק מקנה סוכר ושיחזרו לנפט...
|
|
הנקודות מעלה באות לתאר מצב מורכב.
מבחינתי, עדיף היה לו כל הגידולים בעולם היו מגודלים באופן אורגני בחוות מקומיות קטנות, על ידי קהילות אקולוגיות .
זה לא המצב חברים, הגיע הזמן להסתכל על העולם כפי שהוא ולנסות להשפיע, באופן משמעותי בכל כיוון אפשרי.
|
Modiplast ! Boiplastics experts
|
ולבסוף, אוסיף כי בעולם קיימים מיזמים שונים לייצור פלסטיק ממקורות שאינם מתחרים בגידולים לחקלאות. פסולת – מחקלאות יבשתית, חקלאות ימית, מתעשיית המזון והקמעונאות, היא משאב אדיר לצורך כך והיא וודאי משאב עדיף על תירס או קנה סוכר... מקווה לילות פוסט על כך בהמשך. |
|
מודיפלסט משווקים מפלסטיק ממקור מתחדש ופלסטיק ביו-מתכלה למגוון אפליקציות.
אנו מציעים לייצור כל מוצר בגירסא סביבתית יותר תוך שימוש בתרכובים מתכלים וממקור מתחדש. , , Biobased Polymers,
Modiplast : Renweable polymers, BioEVA , PLA, BioPE(Green PE), BioPET, Compostable compounds ועוד ועוד.
למודיפלסט נסיון של כמעט 15 שנים בתחום הביופלסטיק
|
|
